top of page

מי תרגם את "תנ״ך בעברית פשוטה"?

איך נעשתה עבודת התרגום הפנים-לשוני של ״תנ״ך בעברית פשוטה״?

שאלה טבעית וחשובה

אחת השאלות שאנחנו מקבלים שוב ושוב היא: כיצד תרגמתם את הטקסט? זו שאלה מובנת. התנ״ך הוא טקסט עתיק, מרכזי ורגיש, וכל ניסיון להציג אותו בעברית אחרת מעורר בצדק שאלות על זהות המתרגמים, על שיטת העבודה ועל מידת הנאמנות למקור. לכן חשוב לנו להסביר בצורה ברורה כיצד נוצר הנוסח של "תנ״ך בעברית פשוטה".

צוות של מתרגמים וחוקרי מקרא

על עבודת התרגום עבד במשך מספר שנים צוות של שנים-עשר אנשים - מתרגמים וחוקרי מקרא. מטרת הפרויקט לא הייתה להחליף את התנ״ך או ליצור "תנ״ך חדש", אלא לבצע תרגום פנים־לשוני: לתרגם את הטקסט מעברית מקראית לעברית מודרנית ובהירה, תוך שמירה קפדנית ככל האפשר על תוכנו ומשמעותו.

רוביק רוזנטל והעריכה הסופית

בסיום עבודת התרגום פנה צוות הפרויקט אל הבלשן, הסופר והעיתונאי רוביק רוזנטל. רוזנטל מתאר את תפקידו במילים: "להיות העורך שייתן לטקסט המתורגם את צורתו הסופית". הוא נענה להצעה וליווה את עבודת העריכה לאורך הפרויקט.

רוזנטל אף התייחס בפומבי לזהות הגוף שפנה אליו ולרגישות הכרוכה בכך. לדבריו, אף ש״החברה לכתבי הקודש בישראל״ מנוהלת בידי יהודים משיחיים, הוא קיבל על עצמו את העבודה כאדם חילוני המכבד אמונות דתיות. לאחר שנות העבודה על הפרויקט כתב כי לתרגום הפנים־לשוני "אין קשר להשקפת עולם דתית", אלא שמטרתו לכבד את המקרא ולהבין אותו בכלים פילולוגיים.

מהם העקרונות שלפיהם נערך הטקסט?

הנה כמה מן העקרונות שהנחו את העבודה: תוכן הכתוב נשמר בקפדנות; ככל האפשר נשמרו המילים המקוריות; מילים שאינן מוכרות עוד הוחלפו במילים מובנות יותר; יסודות ארכאיים בתחביר ובצורות הותאמו לעברית המודרנית; נוספו פיסוק וחלוקה לפסקאות; ונעשה מאמץ לשמר את האופי והניחוח המיוחדים של לשון המקרא. במידת הצורך צורפו גם הערות ונספח מילוני קצר.

למה בכלל צריך לתרגם לעברית בת-זמננו?

העברית המקראית נשמעת לנו מוכרת, ולכן קל לחשוב שאנחנו מבינים את הכתוב. אבל במשך אלפי השנים שחלפו, המשמעות של מילים רבות השתנתה וכן גם הדרך שבה משתמשים בשפה. לכן לא תמיד אנחנו מבינים את כוונת המחבר.

במאמר שפורסם ב"הארץ" על תרגומים מודרניים של המקרא צוין כי קוראים בני-זמננו עשויים לעיתים להבין את הפשט רק בקירוב, ובמקרים מסוימים אפילו להסיק את ההפך מן הכתוב. מטרת התרגום הפנים־לשוני היא לצמצם בדיוק את הפער הזה.

המקור תמיד נמצא מול העיניים

עיקרון חשוב בפרויקט הוא שהעברית בת־זמננו אינה באה במקום הטקסט המקראי. בספר מופיעים זה לצד זה נוסח המסורה המקראי והנוסח המונגש בעברית מודרנית. כך הקורא אינו נדרש לבחור בין "מקור" לבין "תרגום": הוא יכול לקרוא את שניהם, להשוות ביניהם פסוק אחר פסוק, ולחזור בכל רגע אל לשון המקרא בנוסח המסורה.

מי עומד מאחורי הפרויקט?

הפרויקט נעשה במסגרת ״החברה לכתבי הקודש בישראל״ וביוזמתה, וזאת כדי לענות על הצורך הגובר של הנגשת הטקסט המקראי לציבור הישראלי.

לקרוא ולהבין

בסופו של דבר, היתרון הגדול של המהדורה הדו־טורית הוא שהטקסט המקראי נמצא לצד העברית בת־זמננו. אפשר לפתוח בכל עמוד, לקרוא, ללמוד, להיעזר בעברית העכשווית ולתת לטקסט לדבר בעד עצמו.

מקורות שעליהם מבוסס הנוסח

  • רוביק רוזנטל, "הזירה הלשונית" - תיאור עבודתו כעורך, צוות 12 המתרגמים וחוקרי המקרא ועקרונות העריכה. | קישור לכתבה

  • החברה לכתבי הקודש בישראל - הסבר על פרויקט התנ״ך בעברית מודרנית ועל עקרונות התרגום הפנים־לשוני. | קישור לעמוד הפרויקט

  • רונן סוניס, "קו המשווה | שיבולים עולות בקנה אחד", הארץ, 11.1.2023 - דיון בתרגומים לעברית מודרנית והשוואת קטע מבראשית. | קישור לכתבה

אל תפספסו את ההזדמנות!

אנחנו מציעים את הספר במחיר מיוחד.
במקום ב-₪180

ב-₪90 בלבד!

הזמינו עכשיו
כריכת הספר תנ"ך בעברית פשוטה
bottom of page